המועצה האירופית אימצה שלישיית צעדי חקיקה שמטרתם לשנות את מבנה הממשל הכלכלי והפיסקלי של האיחוד האירופי. המטרה העיקרית של רפורמות אלו היא להבטיח את היציבות והקיימות של הכספים הציבוריים בכל המדינות החברות, ובמקביל לטפח צמיחה בת קיימא וכוללת גם באמצעות השקעות ורפורמות ממוקדות.
סט מקיף זה של תקנות חדשות מייצג שיפור משמעותי של המסגרת הקיימת, תוך הקמת הנחיות ברורות וניתנות לאכיפה החלות על כל מדינות האיחוד האירופי. הרפורמות נועדו לשמור על כספים ציבוריים מאוזנים וברי קיימא, עם דגש מוגבר על רפורמות מבניות והשקעות כדי לעורר צמיחה ותעסוקה בכל רחבי האיחוד האירופי.
וינסנט ואן פטגם, סגן ראש ממשלת בלגיה ושר האוצר של בלגיה, הדגיש כי מטרת העל של הרפורמות היא לצמצם באופן שיטתי ומציאותי את רמות החוב והגירעונות תוך שמירה על השקעות קריטיות במגזרים מרכזיים כמו דיגיטליזציה, קיימות סביבתית והגנה. בנוסף, המסגרת המתוקנת שואפת לאפשר מדיניות אנטי-מחזורית תוך התייחסות לחוסר האיזון המקרו-כלכלי השורר.
על פי הכללים החדשים שאומצו, כל מדינה חברה תידרש לנסח תוכנית מבנית פיסקלית לאומית לטווח בינוני המשתרע על פני 4-5 שנים, מותנה בתקופת כהונת החקיקה שלה. תוכניות אלה יתוו מסלול רב-שנתי להוצאות ציבוריות ויפרטו כיצד כל מדינה מתכוונת ליישם רפורמות והשקעות בהתאם לסדרי העדיפויות שזוהו בסמסטר האירופי, במיוחד בתגובה להמלצות ספציפיות למדינה.
כדי להקל על תהליך זה, הנציבות האירופית תספק למדינות החברות 'מסלול התייחסות' להתפתחויות הוצאות נטו, המותאם להתמודד עם אתגרי הקיימות הייחודיים של כל מדינה. מסלול זה ינחה את המדינות החברות להבטיח שהחוב הממשלתי שלהן יורד או יישמר ברמות נבונות בטווח הבינוני.
כמו כן, הרפורמות כוללות הוראות לשני אמצעי הגנה: שמירה על קיימות החוב שמטרתה להשיג הפחתה מינימלית ברמות החוב הציבורי, והגנה על חוסן בגירעון לשמירה על מרווח ביטחון מתחת לסף 3 אחוזי התמ"ג הקבוע באמנה בדבר יציבות, תיאום. , וממשל.
בנוסף, הרפורמות מציגות צעדים לתמריץ רפורמות מבניות והשקעות ציבוריות התורמות לקיימות ולצמיחה. המדינות החברות רשאיות לבקש הארכה של התוכניות הפיסקאליות שלהן עד שבע שנים, בתנאי שהן מתחייבות למערכת מוגדרת של רפורמות והשקעות המחזקים את החוסן, מגבירים את פוטנציאל הצמיחה ומתייחסים לסדר העדיפויות של האיחוד האירופי.
יתרה מכך, הרפורמות מחדשות את הליך הגירעון החורג, תוך שילוב גישה מבוססת חוב לצד הקריטריונים הקיימים מבוססי גירעון. הנציבות תפעיל הליך גירעון מופרז המבוסס על חוב כאשר החוב הממשלתי של מדינה חברה עולה על ערך הייחוס, והמצב התקציבי אינו מאוזן או עודף קרוב, עם חריגות החורגות מהסף שנקבע.
כדי להבטיח ציות, מדינות חברות שלא יעמדו באמצעי התיקון שנקבעו עלולות לעמוד בפני קנסות של עד 0.05 אחוז מהתמ"ג, שיצטברו כל שישה חודשים עד לנקיטת פעולות מתקנות. בנוסף, הרפורמות מבהירות את פעולתם של סעיפי מילוט כלליים וספציפיים למדינה, ומספקות מסגרת מדויקת יותר לנסיבות חריגות.