בGrindavik, איסלנד, ההתפרצות הגעשית האחרונה, שאיימה על עיירת הדייגים הקטנה, הראתה סימני שקיעה החל מיום שלישי. עם זאת, למרות הירידה בפעילות, מומחים ורשויות הזהירו כי הסיכון להתפרצויות עתידיות ולסדקים חדשים נותר גבוה. העיירה גרינדוויק, עם אוכלוסייה של כ-4,000, עמדה בפני איום חמור מההתפרצות הגעשית שהחלה ביום ראשון.
זרימת הלבה הגיעה לפאתי העיירה, והציתה שלושה בתים. התושבים, שפונו פעמיים מאז נובמבר עקב האיום הוולקני, נמלטו ללא נפגעים. החל מיום שלישי בבוקר, צילומים חיים כבר לא הראו סימנים של זרימת לבה פעילה, מה שמצביע על ירידה פתאומית בעוצמת ההתפרצות. השינוי הזה הגיע ימים ספורים לאחר ההתפרצות הראשונית, והעניק הקלה זמנית לתושבים ולרשויות.
התפרצות זו התרחשה בחצי האי רייקאנס, אזור הידוע בפעילות הוולקנית שלו. זוהי ההתפרצות החמישית באזור מאז 2021, המדגישה את חוסר היציבות הגיאולוגית של חצי האי. לדברי ריקה פדרסן, ראש המרכז הוולקני הנורדי, האזור ידוע בסכנות הגיאולוגיות שלו ובפוטנציאל לאירועים חוזרים. "האזור כולו נמצא בשלב של אי ודאות גדולה", היא קבעה, והדגישה את חוסר הניבוי של הפעילות הוולקנית.
המשרד המטאורולוגי האיסלנדי המשיך לעקוב מקרוב אחר המצב, והזהיר כי סדקים חדשים עלולים להופיע ללא הודעה מוקדמת. מאגמה עדיין זורמת מתחת לאדמה, וזה מוקדם מדי להכריז על סיום ההתפרצות. הרשויות נשארות בכוננות גבוהה, מוכנות ליישם פינוי נוסף במידת הצורך. המצב בגרינדוויק משמש כתזכורת לאופי ההפכפך של הגיאולוגיה של איסלנד.